כאמא לשתי בנות מופלאות, למדתי דרכן ועדין לומדת את נפלאות התקשורת ההורית. כאשר ביתי הבכורה עלתה לכיתה א' משהו השתנה, קרה משהו שלא היה מובן לנו מה הוא.
פתאום החלה להיות עצובה, לא הסכימה לרדת בבוקר לבית הספר, הגיעו טלפונים כל יום על התנהגות כזו או אחרת וחוסר האונים היה גדל מיום ליום יותר ויותר.
חוסר הניסיון שלנו כהורים צעירים לביתנו הבכורה לא הקלו, גם אם ניסינו להבין ממנה מה קורה, היא בעצמה לא הבינה מה מתחולל, מה שהוביל לוויכוחים בתקשורת איתה וכעסים.
הכל החל לגדול כמו כדור שלג שגדל וגדל.
באמצע כיתה א' לאחר התייעצויות החלטנו לקחת אותה לאבחון וגילינו שיש לה לקות למידה ADHD שזה מה שהביא אותה לתסכול רב, כי היא לא הצליחה לשלוף ולהסביר מה היא מרגישה ולא מבינה, הקושי הגדיל את הפערים הלימודיים , מה שהעצים את בעיות ההתנהגות .
כאשר הבנו מה עבר ועובר עליה ושהמערכת ואנחנו לא הצלחנו להבין אותה ואת התסכול שלה ומה שגרם לה להיות בתחושה שהיא "הבעיה", זה עורר אותנו .
היום לימים אני יודעת לומר "שמאחורי כל התנהגות קיימת כוונה חיובית".
אם הייתי מודעת לכך בתחילת דרכי כהורה והייתי מבינה שמאחורי ההתנהגויות הבעייתיות יש לה איזו מצוקה שהיא מבטא אותה בהתנהגות זה היה חוסך לנו תסכול וחוסר אונים ולא פחות חשוב גם לבת שלנו.
מאותו הרגע גם ברגעים מאתגרים ייחד עם ליווי מקצועי הצלחנו לעשות תהליך שלימד אותנו איך להבין אותה והכי חשובה לסייע לה לגלות איזה יכולות מופלאות כן קיימות בה.
וגם אם היינו מקבלים מידי פעם עוד פניות מבית הספר ידענו לעמוד מול זה בצורה שונה.
קודם כל היא לא הבעיה, ידענו לבחון יחד לעומק מה גורם להתנהגות לצוץ.
כמובן שבזכותה למדתי סבלנות מה היא, ואיך להתבונן באחר ממקום של הבנה שאני לא באמת יודעת או מבינה מה באמת עובר עליו.
מה שאפשר לי להכיל ולקבל באהבה ובמתנה את האתגרים שלה בגיל ההתבגרות. מזמינה גם אתכם למצוא את נקודת האור בילדיכם.
אני אשמח ללוות אתכם בדרך לכך.