אף אחד לא לימד אותנו איך מגדלים נכון ילדים.
חלקנו ממשיכים את גידול ילדיהם מהדוגמא שלהם מההורים, חלק דווקא החליטו שהם יעשו את הדברים אחרת ויש כאלה שגם לא היה להם ממי לקחת דוגמא .
אנחנו מלאים בדעות קדומות, ערכים מבית או מציטוטים שרצים לנו כמו סלוגנים בראש
" אתם חייבים להוציא בגרות"
"מקצוע זה לא תחביב"
"תוציאו מקצוע, תדאגו לעתיד שלכם"
"מקצוע טוב יפרנס אתכם בכבוד" ועוד...
מה דעתכם על ילד דעתן?
כזה שיודע בדיוק להסביר מה מפריע לו, כן גם אם זה לא נשמע פופולארי.
הרי מה זה פופולרי?
"תכונה המגדירה את מידת האהדה, הערצה, פרסום, או קבלה, שציבור נרחב רוכש לאדם, מוסד, רעיון, מושג, ואת מידת השפעתם של אלו בקרב הציבור."
ומי קבע שמה שהכלל חושב "כי ככה לימדו אותו" הוא הדבר הנכון?
למה לכבות תכונה כזו מיוחדת את ילד?
ילד שיודע לשאול "למה אני צריך את זה לחיים"
ילדה שיודעת לומר " זה ממש משעמם לי, אני רוצה ..."
ילד שיודע לעמוד מול קבוצת ילדים שמחרימים חבר הרי זה לא תמיד פופולרי אבל הוא מנהיג שלא מפחד לעמוד על עקרונותיו, לא?
תתארו לעצמכם אם לא נכבה הילדים שלנו תכונה כזו חשובה,
איזה מבוגרים הם יצמחו להיות?!
אז בתור הורים הדבר הראשון זה להתבונן בילד שלנו ולזהות את הייחודיות שבו
ואם במקרה זכיתם בילד/ה דעתנים, תראו את זה כחוזקה .
נכון, זה שונה, זה אולי אפילו יכול קצת להלחיץ לצאת מהאזור הידוע אבל "כשיוצאים מגיעים למקומות מופלאים"!
התחילו בלהראות להם איך אתם מזהים ושומעים אותם, האמינו בהם.
ותופתעו לגלות איך הם יעבירו את דעתם ללא תסכול, ללא כעס ובלי התנהגויות שיבליטו את הרצון שלהם שמישהו יבין מה הם מנסים להגיד.
למדו אותם איך מביעים דעה, איך מעבירים מסר לעולם כדי שהוא ישמע.
והם יגיעו למקומות מופלאים!