מהי חרדה חברתית ואיך להתמודד איתה בזמן אמת?

חרדה חברתית נפוצה בקרב ילדים ובעיקר בני נוער אך לא פחות גם אצלנו כמבוגרים. 

כשאדם חש בחדרה חברתית יהיו לכך לרוב סימנים פיזיים, מחשבתיים והתנהגותיים. 

סימנים פיזיים כגון : הזעה, יובש בפה, פעימות לב מואצות, חוסר רוגע (סימני חרדה לכל דבר) 

ברמה המחשבתית :  מחשבות שליליות לגבי עצמי, ולגבי הסביבה שלי לדוגמא : "כולם מסתכלים עלי", "מה יחשבו או יגידו עלי", "אני לא שייכת", "אין לי מה להציע ועדיף שאשתוק", "הם יותר חכמים ממני" . 

וברמה ההתנהגותית: בעיקר הימנעות, עדיפות להיות לבד , לצמצם מגע עם העולם. 

יש לשים לב בין חרדה חברתית אשר גורמת לנו הימנעות מסיטואציות לבין ביישנות ומופנמות אשר קיימת אצל המון אנשים אך עדין לא מונעת מהם להתמודד עם סיטואציות חברתיות.

אז איך נתמודד עם זה? 

ברמה הפיזית ממש כמו בכל התקף חרדה אמליץ לכם לעשות נשימות , הסדרת הנשימה עוזרת למערכת העצבים להירגע, כשהנשימה תאט גם קצב הלב, לחץ הדם ירד, ותחושת המחנק תתמוסס.
 

בזמן שאתם שואפים אוויר, תמקמו את הלשון שלכם במעלה הפה שלכם, ממש מאחורי השיניים שלכם. 

אחר כך תנשמו דרך האף, ותספרו מ-5 עד 0 תוך כדי שאתם מכניסים אוויר פנימה. 

בעודכם נושפים, תניחו לאוויר להשתחרר דרך הפה שלכם ותספרו מ-0 עד 8. 

תחזרו על התהליך כאוות נפשכם. 

תרגיל נשימה זה מועיל במיוחד לריקון של הריאות שלכם ולפיתוח תחושות רוגע ושלווה עם כל נשימה ונשיפה.

ברמה המחשבתית וההתנהגותית כדי להתחיל תהליך עם עצמנו חשוב שנשים לב לדפוסים הבאים: 

1. רמת הכללה גבוהה:

אנו משתמשים בהכללה גבוה במחשבות שלנו, כלומר לוקחים דבר אחר ומכלילים אותו לדוגמא: 

"אם פעם לא הבינו אותי" . 

"תמיד זה קורה לי". 

"לכולם יש חברים ולי אין". 

זה בדרך כלל נובע מכך שקרה משהו בעבר שאנחנו מסתמכים עליו והוא הופך להיות בסיס האמונה שלנו. 

הדרך לעשות שינוי בחשיבה הזו זה לשאול את עצמנו: 

מתי פעם אחת זה לא קרה?

ואז זה גורם לנו להבין שזו לא עובדה סופית, 

ההבנה שלפעמים זה כך ולפעמים אחרת פותחת לנו את האמונה שאפשר להיפתח לשינוי שלפעמים כן ולפעמים לא. 

2. דפוס נוסף הוא השימוש במילות כפייה:

"אני חייבת להפסיק להתבייש"

"אני מוכרחה להתגבר"

מילים שגורמים לנו להרגיש שאנחנו כופים על עצמנו 

ותגידו לי מי אוהב שכופים עליו דברים? 

אז בואו נחליף את זה למילות בחירה: 

במקום - חייבת = בוחרת/רוצה 

במקום - צריכה = יכולה 

אנחנו פועלים הרבה יותר טוב שאנחנו נותנים לעצמנו חיזוקים חיוביים.

3. הדפוס השלישי הוא מושפעות חיצונית:

 "מה יגידו עלי" , 

"מה יחשבו עלי" , 

"איך אני נראית בעייני האחרים" 

כשאנחנו אומרים לעצמנו את הדברים האלו זה גורם לנו להאמין שמה שאחרים חושבים עלנו הרבה יותר חשוב ממה שאנחנו חושבים על עצמנו. 

ואז ההתמקדות שלנו היא במה שאחרים חושבים עלינו, מה שמנהל לנו את החיים ואת ההחלטות לפיהם אנו מגיבים. 

אז בואו נתחיל לחשוב על עצמינו דברים טובים וחיוביים, 

נשים לב במה אנחנו טובים ומה הכישרון שלנו ונעצים את זה אצלנו וזה מה שינהל אותנו. 

אז אם אתם מרגישים שהילד שלכם נמנע ממפגשים חברתיים, יצירת קשרים חדשים, משתף בחששות שלו ברמת המחשבות או אפילו בתסמינים הפיזיים אני ממליצה כבר להתחיל תהליך שיאפשר לו לחזק את הביטחון העצמי שלו, להעניק לו כלים שישנו אצל את דפוסי החשיבה וההתנהגות דבר שיגרום לו להרגיש הרבה יותר נעים קודם כל מול עצמו וגם ישפר את ההתנהלות החברתית בחייו 

בסופו של דבר הוא יגדל להיות בוגר שמנהל את חייו ולא חייו מהלים אותו.